לפעמים זה לא שאנחנו לא יודעות איך אנחנו רוצות לחיות
אנחנו פשוט לא באמת נותנות לזה מקום.

לא מקשיבות לאינסטינקטים שלנו.

ומבפנים משהו מרגיש לא שלם... 

אבל​ אנחנו מחכות שיהיה זמן.

שיהיה כסף.
שזה יסתדר.

בינתיים החיים קורים,

עוד יום עובר

בלי שעשית משהו שאת באמת אוהבת
והחלומות נשארים איפשהו בצד...​

​

אני חייתי ככה כמה שנים

תואר, עבודה,

גונבת חופשות בין לבין.

ניסיתי לבחור “תחום נכון”,

משהו שאפשר להצליח ולהרוויח בו..

עד שהבנתי שמה שמרגיש לי הכי אני
זה דווקא לא לבחור רק דבר אחד.