IMG_2682.JPG

Ofree Spirit

גאורגיה - טרק קזבגי טושטי קלאסי עם תוספת שאסור לפספס

טרק של 7 ימים בהרי הקווקז הגבוהים של גאורגיה שמתחיל מעמק Sno ונגמר בכפר Omalo. פריחה, נחלים, הרים, שלג ואגמים. אנחנו יצאנו לטרק עם ציוד מלא על הגב וישנו באוהל אם כי יש אופציה בחלק מהטרק לישון בגסט האוס. בטרק הקלאסי יש מעבר של שני פסים ואני ואני בעקבות המלצה של חברים הוספנו פס נוסף. פס מדהים שלא כדאי לפספס אם כי העליה אליו קשה וארוכה (מאריך את הטיול ביום במידה ואתם הולכים בקצב טוב). לכל אחד משלושת הפסים יש את הקסם שלו ונוף שונה.

הטיול עצמו מהעיירה בה התחלנו לכפר בו סיימנו לקח 7 ימים. אבל הטרק יכול גם לקחת יותר, תלוי כמה לוקחים את הזמן לאורך הדרך או פחות, במידה ותופסים טרמפים. אנחנו הלכנו הרבה יחסית ועשינו ימים ארוכים.



תאריך: יוני 2015


משך הטיול: 7 ימי הליכה, 9 ימים כולל הגעה וחזה לTbilisi.


עונה מומלצת: סוף יוני - אמצע ספטמבר. לפני ואחרי תקופה זו צריך לחשוש "מפסים" בלתי עבירים בגלל שלגים. אנחנו גילינו שהגענו שבוע אחרי שנפתח ה-Atsunta pass (הפס השלישי בטרק) יצאנו בסוף יוני, העונה היתה מושלמת. יש עוד שלג שמוסיף לנוף, הכל ירוק והפריחה בשיאה! הייתי ממליצה על התקופה הזו למרות הגשמים שבאים והולכים, זה שווה את זה.


עם מי טיילתי: עומר אחי הגדול


הקדמה: לפני הטיסה חקרנו קצת מחברים שטיילו במדינה על האופציות השונות לטרקים ובחרנו ללכת על הטרק הארוך כדי לחסוך בנסיעות ארוכות באמצע. זאת משום שזמננו היה מוגבל כי אני הייתי לפני הגיוס והוא היה בצבא. הנסיעות בגאורגיה לוקחות זמן ויש לקחת את זה בחשבון כשבוחרים טרק במידה ומטיילים לזמן מוגבל. לרגע לא התחרטנו על הבחירה של הטרק הזה. ימים מגוונים, נופים מטורפים, פריחה, נחלים, אגמים צבעוניים, פסים (מעברי הרים), שלוגיות ובקיצור- מסלול וחוויה מטורפת.


:Tips For Trips

  • מטבע - Lari

  • שפה - גאורגית ורוסית

  • ויזה - אין צורך בויזה

  • ניווט- הטיול ברובו לא מסומן טוב בכלל. מומלץ לקנות מפה וכדאי לדעת לנווט ברמה בסיסית. בנוסף, מומלץ להוריד את אפליקציית הניווט Maps.Me. בתקופה בה אני ואחי טיילנו (תחילת העונה), פגשנו מעט מאוד אנשים לאורך הדרך כך שלהסתמך על לשאול מטיילים נוספים איפה הכיוון זו לא אופציה. השבילים היו מטושטשים בעשבייה/שלג, משום שרק כשבוע לפני שהגענו התחילו לחצות את הפסים אחר החורף שחסם את המעברים עם שלגים. בשורה התחתונה צריך לדעת לנווט ברמה בסיסית ובשונה מישראל יש סימון דרך רק פעם במספר ק"מ ברור הטרק.

  • מפה- אנחנו קנינו 4 מפות מספר 1-4 בחנות GeoLand שבTbilisi. המפה מבחינה טופוגרפית טובה ואמינה, הצלחנו לנווט איתה כמעט בלי בעיות את כל שבעת הימים. שימו לב' קווי גובה במפה הם לא כמו בארץ שכל קו הוא 10 מטר. צריך לבדוק במקרא כמה גובה הקווים מסמנים (אם אני זוכרת נכון כל קו היה שווה 20 מטר). שתי בעיות בהם אני ואחי נתקלנו בהן. 1. בכל מפה יש שני צדדים ולפעמים המשך השביל ממשיך בצידו השני של הדף. רק צריך לשים לזה לב כי אנחנו מעט התברברנו בגלל בלבול פעם אחת. 2. בפני השטח יש סימוני שבילים בצבעים שונים ואילו במפה כל השבילים מסומנים בשחור.

  • לינה- טיול שנוח להתנייד בו עם אוהל. חוויה חד פעמית לישון במקומות מיוחדים עם נופים מדהימים. חובה כיסויי גשם ללילה ויתדות לאוהל ולכיסויי כי ש רוח בלילות. יש בכל מיני מקומות לאורך הדרך אפשרות לישון בגסט האוס, אנחנו לא הסתמכנו על לינה בבקתות בכלל ככה שאני לא יודעת לפרט על זה.

  • מזג אוויר- מזג האוויר הפכפך. ברוב הימים היה מזג אויר מושלם ונעים במהלך היום. ככל שעולים בגובה מתקרר. יומיים בטיול ירד עלינו גשם וכל לילה ירד גשם. צריך להגיע ערוכים עם כיסויי גשם לתיק, מעיל גשם, אוהל עם כיסויי גשם ובגדים חמים.

  • אוכל- אנחנו הבאנו מהארץ חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, אורז וטחינה. את שאר הדברים קנינו בגארורגיה. בהמלך הטרק אין סופר לכן היינו פשוט דופקים על הבתים בכפרים ומבקשים אוכל. היינו מציעים על זה כסף אבל רק פעם אחת לקחו מאיתנו. האנשים בכפרים מאוד נדיבים ותמיד יש להם לחם. תלמדו איך אומרית בגיאורגית את הדברים שאתם מתכננים להתבסס עליהם. מוצרים שיש בכל בית: לחם (בגאורגית = Puri), ירקות, גבינה, דבש (בגיאורגית = Tufli). חשוב לזכור- תביאו מהארץ טחינה.

  • אור יום- אור היום הוא משעה 5:00 בבוקר עד 9:00 בלילה. פריבילגיה ענקית לטיול. תנצלו אותה!

  • ציוד שאסור לשכוח- בגדים חמים, ציוד לגשם, שק שינה טוב, לקופלסט למניעת שלפוחיות, רצוי מקלות הליכה.

  • בלוני גז- ניתן לצוא בTbilisi בחנות GeoLand, יש גם גז הברגה. בנוסף, ראינו בסופר בKazbegi אבל לא הייתי בונה על זה.

  • מילוי מים- גאורגיה זה לא כמו בישראל, יש מים בשפע כל הזמן. אפשר להסתמך על מילוי מים מהיובלים והנחלים הקטנים. בנוסף יש לאורך הטרק הרבה אנדרטות לזכר אנשים שמהם יוצא צינור עם מים. גם במקומות האלו ניתן למלא. חשוב לזכור שני דברים. 1. חייב למלא מים לפני שתופסים גובה בפסים כי בגובה אין מקורות מים זמינים. 2. לא למלא מים בנהרות ובנחלים הגדולים שעוברים דרך כפרים ושטחי מרעה.

  • חציית נחלים- יש הרבה חציות נחלים לאורך הדרך. חלק מהחציות בעזרת גשרים רעועים וחלק ברגל. אפשר לקפוץ מעל חלק אבל ברוב חייב להוריד נעליים כדי לחצות. שווה ביומים האחרונים אולי לטייל עם סנדלים. ההליכה מישורית וחוצים כל חצי שעה נחל או יובל.

  • כלבי רועים- כלבי הרועים באורגיה תוקפניים, הם מאוד מגוננים על הכבשים שלהם. אם אתם רואים כלב ישר תחפשו אחר רועה הצאן שמסתובב איתו. הרועים יודעים איך להשתלט עליהם. אנחנו נתקלנו פעם אחת בכלבים בלי רועה וזה היה ממש מפחיד, הם היו מאוד אגרסיבים והם כמעט תקפו אותנו. במצב כזה מצאנו שהדבר היחיד שמפחיד אותם זה לזרוק עליהם אבנים, רק ככה הם מתרחקים. לכן, אם אתם מתקרבים למקום עם כלבים ולא רועים את הרועה שלהם בסביבה תאספו אבנים בידיים ליתר בטחון.

  • טישו- הטישו בגאורגיה מעפן, תביאו מהארץ.

  • אזרחי גאורגיה- אנשים נחמדים וחברותיים עם נכונות לעזור. יש מחסום קשה בשפה, הם מדברים או גאורגית או רוסית. בקושי נתקלנו בדוברי אנגלית. מומלץ להוריד "גוגל תרגום".



נחיתה בTbilisi, הכנות לטרק ונסיעה לKazbegi


:Tblisi Spirit

עיר הבירה של גאורגיה. בעיר יש שדה תעופה בין לאומי ככה שמרבית בטיסות הנכנסות למדינה נוחתות שם. העיר זולה וניתן ניתן לסייר בה, לאכול אוכל טוב, לעשות סיור בעיר העתיקה, להתרשם מהבנייה ועוד. בעיר יכול להיות חם מאוד, קחו זאת בחשבון מבחינת לבוש.


נחיתה בTbilisi:

נחתנו בשעות הבוקר בTbilisi מה שאפשר לנו יום התארגנות שלם בעיר והגעה לעיירה Kazbegi (ממנה מתחיל הטרק) עוד באותו היום.

בשדה תעופה כדאי לעשות מספר דברים:

  • לשאול את Information בשדה תעופה על מיקום החנות GeoLand (עליה אפרט בהמשך) ועל דרך ההגעה מהעיר לתחנה Didube ממנה אפשר לנסוע לKazbegi. אפשר גם לשאול מתי יוצא המיניבוס האחרון לכיוון העיירה.

  • להחליף מעט כסף ללארי (לא להחליף הרבה כי שער ההמרה בשדות התעופה לא משתלם).

  • סים מקומי- לעשות סים מקומי עם אינטרנט, בעיקר נוח לנסיעות הארוכות ותיאום עם נהגי מוניות או בקתות. זול ומשתלם בהחלט (שיחות מקומיות ו-2 GB עלו 12 לארי = 24 ש"ח).

  • הגעה משדה התעופה לעיר- מהשדה לעיר אין צורך לקחת מונית. יש אוטובוס שיוצא למרכז העיר בתדירות גבוהה והוא נוח וזול משמעותית ממונית.

סידורים בTbilisi:

  • משדה התעופה נסענו באוטובוס וירדנו בתחנה Tavisupleba SQ. משם הלכנו ברגל לאורך הנהר לחנות GeoLand. בחנות קנינו את ארבע המפות הנדרשות לטרק (מפות מספר 1-4 כל מפה עולה 10 לארי) וגז (יש גם מכלי הברגה). בחנות המוכרים מבינים אנגלית טוב ואפשר להתייעץ איתם.

  • החלפת כסף במקום עם שער טוב

  • השלמת קניות לטרק - מים ואוכל בסיסי לטיול (ירקות, פירות, לחם וגבינה).


נסיעה לKazbegi: ירדנו לרכבת התחתית (בהצלחה עם החום) ונסענו לתחנה ממנה יוצא מיניבוס או בשפה במקומית "מרשוטקה" לKazbegi. כדי להגיע למקום ממנו יוצא המיניבוס יש לרדת ברכבת התחתית בתחנה Didube. כאשר יוצאים מהתחנה Didube יש שוק קטן, שם נמצאים המיניבוסים. הנסיעה להרים ערכה 3 שעות וכדאי להישאר בה ערים כדי לא לפספס את הנוף.


:Kazbegi Spirit

כפר שממוקדם מתחת להר הגבוהה בגאורגיה Kazbeg. הכפר היפה מחולק ל2 משום שנחל חוצה אותו באמצע. הוא מוקף ירוק והוא מאוד שקט. מהמקום רגיל לראות תיירים שכן יוצאים ממנו טיולי יום לאזור, יש מלונות, מסעדות וגסט האוס. בנוסף, יש מכולת קטנה ובסיסית (שגם ראינו בה בלוני גז). האזור של הכפר גבוהה ויכול להיות מאוד קר לעומת Tbilisi.


לינה: שם: קטינו, עלות: 45 לארי לאדם כולל ארוחת בוקר וערב.

כשהגענו לKazbegi הלכנו לישון בגסט האוס של קטינו. קטינו היא אישה מבוגרת ולבבית. קבלנו עליה המלצה מחברים ולא התאכזבנו. יש לה אוכל מצוין והיא מאוד אדיבה. יש לה עמוד פייסבוק שם מפורסם הטלפון שלה ויש שם תמונה של הבית לעזרה בזיהוי (גג הבית כחול). הבקתה שלה ממוקמת בצד בעיירה שנמצא תחת הר Kazbeg.

יום 1 - מעמק Sno לכפר Juta


קמנו ב6:30 בבוקר וירדנו לארוחה המפנקת אצל קטינו (ניתן לתאם שעה לארוחה בוקר מראש).

טיול לכנסייה: אחר הארוחה יצאנו לגיחה של שעתיים לטיול לכנסייה המפורסמת המשקיפה על הר Kazbeg (השארנו את התיקים הגדולים אצל קטינו). עלינו בדרך הראשית של הכפר לכיוון ההר עד לשלט שהופיע משמאל עליו היה כתוב "כנסייה". פנינו והלכנו ישר עד שהגענו לשביל קטן שמעלה דרך שלוחה חשופה מעצים מעלה אל ההר. אחר עלייה של שעה הופיעה הכנסייה מימיננו כאשר לאורך כמעט כל הדרך ראינו את פסגתו המושלגת של הKazbeg. הכנסייה היא מקום מיוחד עם נוף מדהים. את הדרך למטה עשינו מצידה השני של הכנסייה. הדרך חזרה היא דרך עם שביל ברור ועוברת דרך יער אורנים. הירידה ערכה חצי שעה עד לכפר. כשירדנו הבנו שהדרך בה עלינו לא היתה הדרך הקלאסית לכנסייה ולמעשה פשוט פספסנו את הפנייה. בכל אופן הדרך ללא ספק יפה פי כמה מהדרך הקלאסית. הדרך בה ירדנו היא הדרך המקובלת לעלות. ממליצה לעלות דרך השלוחה החשופה ולא דרך הדרך הראשית! בנוסף, שווה להתאמץ ולקום מוקדם כדי להיות לבד בתצפית. בדרך למטה פגשנו המון אנשים שעולים ושמחנו שהיינו שם לבד.

תחילת הטרק - מהכנסייה שבעמק סנו עד למעט אחרי הכפר Juta:

חזרנו לקטינו לקחת את התיקים הגדולים ועלינו עם נהג מונית לתחילת הטרק. הנקודה אליה נסענו היא הכנסייה בעמק Sno. נסיעה של כ10 דקות מKazbegi (עלות המונית 20 לארי). מהכנסייה בחרנו בציר הימני של העמק והתחלנו ללכת. ההליכה בעמק Sno היא מישורית על כביש עפר המחברת בין הכפרים. ההליכה יפה מאוד ולא הייתי מוותרת עליה. אחר כ-5 ק"מ בעמק השביל מתעקל שמאלה לעלייה ועולים עד לכפר Juta. מהכפר ניתן לראות את האזור של ה-Chaukhi Pass אותו הולכים לעבור יום למחרת. כשמגיעים לJuta קצת קשה למצוא את השביל הנכון. ניתן להיעזר במקומיים ולשאול מה הכיוון של ה-Chaukhi Pass, הם ידעו לעזור. בגדול צריך להמשיך לעלות עם כיוון כללי ימינה (ביחס לכביש) ולמצוא מקום לישון.


לינה:

אנחנו התמקמנו לשינה על יד הנחל אחר אתר הקמפינג שמעל Juta. מקום שקט ונוח.

הערות והארות:

  • המסלול ביום זה כ-10 ק"מ עם 400 מטר עלייה

  • במחצית הראשונה כדאי להצטייד עם מינימום שני ליטר לאדם, במחצית השנייה של היום ניתן למלא מים מנביעות לאורך השביל.

  • בעמק Sno יש לבחור בציר ההליכה הימני

  • יש ב-Juta כוורות ואחלה של דבש, מומלץ לקנות להמשך הדרך.



יום 2 - מהכפר Juta לכפר Roshka


קמנו לנוף היפייפה, ארזנו את הציוד והתחלנו בהליכה אל עבר ה-Chaukhi Pass. מהרגע שקמנו המשכנו לעלות אל עבר הפס דרך הואדי. הלכנו במעלה הנחל וזמן קצר אחר תחילת הדרך יש עיקול מסיבי של הנחל שמאלה. אחר העיקול יש מקום בו צריך לחצות את הנחל. עולים ועולים עד שמגיעים לשביל שעולה על שלוחה (משמאל לנחל). חייב לשים לב טוב למפה ולחפש את השביל שעולה על השלוחה בהתאם למפה, בעיניים כמעט ולא רואים אותו. מה גם שבחירה של הליכה בשביל הברור יותר לעין לא בטוח תהיה הבחירה הנכונה (אנחנו נפלנו שם בפח והוספנו לעצמנו בערך שעה של הליכה קשה על שלוגית). אחר העלייה על השלוחה מגיעים "לפסגה שקרנית" ויש סימון אחד כחול של השביל שנותן מעט הקלה. מנקודה זו ממשיכים לעלות עד לראש הפס הפעם על אמת. קצת קשה למצוא את הנקודה הספציפית בה עובר הפס. צריך לחפש בעיניים רוג'ום שמסמן את הפס. בסוף כשמגיעים לפס זה כיף גדול ונפרש נוף חדש של העמק מעברו השני של הפס. הפס בגובה 3338 מטר. מהפסגה אפשר לראות את שלושת "האגמים הצבעוניים" אליהם מגיעים בהמשך היום. הירידה מהפס תלולה וצריך לחפש טוב את השביל כי הוא לא כל כך ברור לעין. השביל יורד מהאזור של הרו'גום. כאשר יורדים לעמק מגיעים אל "האגמים הצבעוניים". קטע זה של היום מסומן היטב משום שזהו מסלול מוכר ותיירותי יחסית. השביל מסומן בכחול. האגם הראשון הוא תכלת, השני הוא כחול והשלישי ירוק. מאוד מאוד יפה. אחר שחולפים על פני האגם הירוק ממשיכים עם העמק מטה מצדו הימני של הנהר ומחפשים מקום לישון. הכפר שרואים בהמשך העמק הוא Roshka.


לינה:

אנחנו ישנו מעט לפני הכפר Roshka משמאל לשביל ועל יד נחל זורם.

הערות והארות:

  • אורך המסלול כ-16 ק"מ

  • אופי הטיול ביום זה הוא מחצית ראשונה של היום בעלייה ומחצית שנייה של היום בירידה.

  • צריך למלא מים לפני שעולים גבוהה כי בפסגות של הכרס לקראת הפס אין מקורות מים זמינים



יום 3 - מהכפר Roshka לרכס Sanaghele

ארזנו בבוקר והלכנו לעבר הכפר הקטן Roshka. חצינו באמצע הכפר בגשר מעל לנהר והמשכנו את המסלול מצידו השמאלי של הנהר. הלכנו על השלוחה וירדנו מהר בגובה. השביל הפך מחשוף למיוער. אחר כ5 ק"מ הגענו לכביש סלול! כל מקטע זה מסומן היטב עדיין בסימון הכחול. כשמגיעים לכביש יש שתי אופציות: 1. ללכת ברגל לכפר Godani ממנו עולים ל-Sanaghele Pass ולנסות תוך כדי הליכה לתפוס לשם טרמפ 2. לתפוס טרמפ לכפר Shatili ולדלג על ה-Sanaghele Pass. אנחנו הלכנו על אופציה מספר 1. מומלץ בחום! התחלנו ללכת לכפר Godani ובדרך עצר לנו מישהו לטרמפ. הטרמפ הוריד אותנו בכפר והצטיידנו בלחם. התחלנו לעלות אל עבר הרכס Sanaghele. העלייה עוברת דרך הכפר Godani והשביל הוא למעשה שביל עפר לרכב. עולים, עלינו, עלינו ועלינו והשביל הרחב התחלף לשביל הולכי רגל צר. לקחנו עם השביל שמאלה אל עבר ראש הרכס. כשהגענו לראש הרכס אפשר לראות מצודה ישנה וקטנה ובנוסף מבינים שכל הרכס בנוי כסכין אחת ארוכה. מקום מיוחד ומהפנט. לקחנו ימינה עם הסכין לכיוון מעלה. הדרך ממשיכה מעלה מעלה עם הסכין עד פסגה שגובהה 2700 מטר.


לינה:

צריך להחליט בין שתי אופציות: 1. לעצור מעט אחרי הפסגה של ה-2700 מטר ולהעביר שם את הלילה 2. לתת פוש, לעבור את הפס (שגובהו 3061 מטר) ולישון אחר שיורדים קצת בגובה. אנחנו הלכנו על אופציה מספר 1. הבחירה התגלתה כחיובית כי המשך העליה לפס התגלתה בבוקר שלמחרת כארוכה יותר ממה שנראה. בנוסף הירידה מאוד תלולה, כך שאין כמעט מקומות נוחים לישון בה ולישון גבוהה מאוד באזור הפס משמע רוחות וקור.

אין מקור מים זורמים ליד חניון הלילה ולכן יש להגיע עם מים למקום.

הערות והארות:

  • אורך המסלול כ-14 ק"מ עם 900 מטר עלייה

  • טרמפים- לתפוס טרמפ באזור זה של גאורגיה זו משימה שיכולה לקחת 4-5 שעות.

  • מים- כ-40 דק הליכה אחר שעוברים את הכפר Godani נגמרים מקורות המים משום שכאשר שעולים בגובה מקורות המים הזמינים פוסקים. לכן חייב לקחת 2, 3 בקבוקים מלאים לאדם שכן המים חוזרים רק כשעוברים את הפס ומתחילים לרדת יום למחרת! אנחנו נתקענו עם מעט מים והפשרנו שלגים אז שתדעו שזו אופציה אבל עדיף פשוט להיות אחראים (:

  • מהרגע שעוברים את Godani כמעט אין סימוני שבילים



יום 4 - מרכס Sanaghele לMutso


ביום הזה יש הרבה מה להספיק אז קמנו ב-6:00. המשכנו את העלייה שלא סיימנו יום קודם לכן אל עבר Sanaghele פס (גובה 3061 מטר). הגענו לפס שהיה מקום קסום. בפסגה יש כמה רוג'ומים מרשימים ופגשנו ברועי צאן מקומיים. הבאנו להם פירות יבשים והם כיבדו אותנו בסיגריה, אם זה לא מספיק עפו מעלינו נשרים. ללא ספק אחת מהמקומות הכי יפים ומיוחדים בטרק. מהפס ירדנו למטה עם שלוחה כאשר ראינו מלמעלה את הכביש אליו צריך להגיע (הכביש שמוביל ל-Shatili). פרט לכביש רואים מגדל גבוהה מלבנים עתיקות, חפשו אותו כך תדעו שאתם בכיוון הנכון. הירידה היתה ארוכה מאוד ולקחה לנו בערך שעתיים. בדרך עברנו במגדל ובמספר בתים מהם בקשנו עוד לחם. צמוד לבתים יש את הכביש. בכביש חיכינו שעה עד שעצר לנו טרמפ לShatili. Shatii הוא כפר תיירותי יחסית. יש שם בתים יותר על רמה מהכפרים הקודמים שהיו בדרך ויש שם גסט האוס ואתרי קמפינג. זה מקום בילוי של גיאורגים בסופי שבוע וחופשים. חצי מShatili היא למעשה עיר עתיקה שבנויה בצורה מרשימה, שווה להסתובב בה בין הסמטאות. בכפר הצטיידנו בעוד קצת אוכל והמשכנו במסלול אל עבר Mutso, המקום בו תכננו את עצירת הלינה שלנו. מ-Shatili ל-Mutso יש הליכה של 12 ק"מ לאורך נהר על כביש עפר. אין איפה לישון בין לבין כך שצריך לקחת את זה בחשבון במידה ואין לכם זמן ללכת 12 ק"מ. ההליכה קלילה יחסית ומישורית אך מייגעת. הייתי ממליצה לנסות לתפוס טרמפ לשם. בצד הדרך יש מבנה קטן עם חלון שכשמציצים פנימה רואים המון עצמות. קצת קריפי. אחרי ההליכה המייגעת הגענו ל-Mutso ופגשנו שם בארבעה גברים מקומיים שהזמינו אותנו לפיקניק מפנק. הצטרפנו ברצון לארוחה וכמו גיאורגים טובים הם לא הפסיקו להציע לנו יין ביתי וודקה ירוקה. כשירד החושך נפרדנו לשלום עם שלל של פינוקים מהפיקניק והלכנו להקים את האוהל.


לינה:

אתר עם שרידים היסטורים בשם Mutso. הקמנו את האוהל בצד הדרך. היו מים זורמים זמינים.

הערות והארות:

  • כדאי לתפוס טרמפ מShatili לMutso ולוותר על ההליכה הארוכה.

  • אם מגיעים לMutso באור יום אפשר לעלות על השלוחה ליד יש בה מגדלים מרשימים. אנחנו לא עלינו כי הגענו מאוחר אבל הבנו שזה אתר תיירותי שאנשים מגיעים לאליו כדי להתרשם מהמקום.



יום 5 - מMutso לאוכף מתחת Atsunta pass

אחרי כמה ימים קשוחים זה יום ללכת בכיף ובנחת. יום קצר שאפשר לקחת בו את הזמן. מMutso המשכנו על דרך העפר לכיוון הפס השלישי והאחרון של הטרק, Atsunta pass. בדרך עפר מMutso עברנו בביתן צבאי. צריך לתת את הדרכונים והפרטים לשני החיילים שיושבים שם. החיילים ממלאים את הפרטים ומביאים דף. צריך לשמור את הדף הזה! בהמשך נותנים את הדף הזה לחיילים בצד השני של הפס. ההליכה על שביל העפר ערכה יחסית מעט זמן למרות שהלכנו באיזי. במהלך הדרך יש כמה חציות מפחידות מעל הנהר בגשרים רעועים. אחרי שביל העפר אופי השביל משתנה. השביל לוקח ימינה ועולה על השלוחה דרך יער לכיוון האוכף שלפני ה-Atsunta pass. אנחנו עלינו את העלייה בגשם זה היה די קשוח אבל כשהגענו לראש הרכס מזג האוויר התבהר והנוף חזר להיות חשוף כי צברנו גובה. בראש הרכס המשכנו ללכת שמאלה עד שהגענו לאוכף לפני הAtsunta pass. סיימנו בשעה 15:30 את היום. סה"כ יום קליל וכיפי. יש זמן לארוחה טובה, ספר, פקל ושנ"צ.


לינה:

האוכף לפני הAtsunta pass.

אין נקודת מים זמינה בקרבת מקום, יש לדאוג למלא מים לפני ההגעה לחניון הלילה.

הערות והארות:

  • אורך המסלול כ-13 ק"מ

  • צריך לעלות לאוכף עם שניים שלושה בקבוקים לאדם. כמו בפסים הקודמים, כאשר צוברים גובה נעלמים מקורות המים הזמינים.

  • לפני שהולכים לישון כדאי לקחת החלטה כדי לדעת מתי לקום בבוקר. ישנם כ-50 ק"מ ממקום הלינה בלילה זה לנקודת הסיום של הטרק בכפר Omalo. האופציות הן: 1. לעשות את המרחק ביומיים. 2. לעשות את המרחק בשלושה ימים. אנחנו בחרנו באופציה מספר 1. זה היה אינטנסיבי אבל היינו קצרים בזמן והעדפנו לסיים מהר. זה אפשרי אבל צריך לקחת בחשבון שזה קשוח. היתרון הוא שיש אור משעה מוקדמת עד שעה מאוחרת אז יש הרבה שעות אור בהן ניתן ללכת.



יום 6 - מהאוכף לפני הAtsunta pass לכפר Girevi

משום שהחלטנו לבצע את הק"מ הנוספים לטיול ביומיים בלבד קמנו ב5:30. אחרי 3 וחצי שעות עלינו מגובה האוכף שהיה 2700 מטר אל ראש ה-Atsunta pass שהוא בגובה של כ-3520 מטר. זה הפס הכי גבוהה שיש בטרק והיה בו קר ורוח חזקה. אומרים שביום עם ראות טובה רואים משם את הר Kazbeg (זוכרים אותו?). ירדנו לצד השני של הפס לעמק החדש שנגלה מולנו. היינו כמה שעות במגמת ירידה עד שהגענו בסמוך לנחל שהפך בסופו של היום כבר לנהר. חצינו נחל די רציני שהיינו צריכים להוריד בשבילו את המכנסיים ולהיזהר לא לעוף עם הזרם במורד הנחל. תעזרו במקלות הליכה בחצייה. חוץ מהנחל הזה במהלך היום קפצנו מעל הרבה יובלים קטנים, בחלקם הורדנו נעליים בחלקם לקחנו את הסיכון וקפצנו מעליהם. צריך להישאר בצידו השמאלי של הנחל המרכזי כי בהמשך היום מגיעים לנהר הגדול והולכים משמאלו כל הדרך. בדרך פגשנו בהרבה כלבי רועים חלקם ללא הרועה שלהם (על הכלבים אפרט "Tips for trips"). הלכנו ביום הזה עד טיפת האור האחרונה.


לינה:

עצרנו לישון קצת לפני הכפר שעל ידו יש מפגש של שני נהרות ומתחתיו יש את הבקתה הצבאית.

הערות והארות:

  • אורך המסלול היה 25 ק"מ ועלייה של 850 מטר. ההליכה ביום הזה נוחה ולא מעייפת חוץ מהעלייה לAtsunta pass שהיא לא פשוטה.



טרק יום 7 - מהכפר Girevi לכפר Omalo.


בבוקר קמנו ב-6:00 והשתדלנו להתחמק מכלבי הרועים בכפר. הגענו לחיילים שבקשו לראות את הדף שקבלנו יומיים קודם לכן. הראינו להם את הטופס והמשכנו בדרך תוך מספר דקות. הלכנו כל היום לאורך הנהר הגדול (עדיין משמאלו). הדרך אחר הביקורת הצבאית הופכת מדרך צרה להולכי רגל לכביש עפר. בערך בשעה 13:00 הגענו לכפר Dorotolo בו חצינו את הנהר לצידו הימני. מהחצייה יש כ-8 ק"מ עד ל-Omalo. השביל בצידו הימני של הנהר הוא במגמת עלייה הוא על כביש עפר. ממשיכים עם הכביש 6 ק"מ עד למעלה. בעלייה זו פגשנו פעם ראשונה בטרק ישראלים. בסוף העלייה יש דרך שמקצרת להולכי רגל וחותכת דרך היער את העיקולים של הכביש. כאשר מתחברים פעם נוספת לכביש עולים עוד קצת ומגיעים לתצפית על Omalo. כשהגענו לOmalo קנינו ש ו ק ו ל ד והלכנו לחפש לנו גסט האוס אחרי שישה ימים באוהל ושקי שינה.


לינה:

שם: Javakhe Hotel, עלות: 45 לארי לאדם כולל ארוחת ערב ובוקר.

מקום לינה מפנק לאחרי הטרק. היה אוכל טוב, מים חמים במקלחת ווייפיי.

הערות והארות:

  • אורך המסלול 25 ק"מ

  • אפשר לנסות לתפוס טרמפ מהכפר Dorotolo טרמפ לOmalo. לא מפסידים שום דבר.



נסיעה מ-Omalo לTbilisi


תיאמנו עם ג'יפ דרך הגסטהאוס שלנו ערב לפני כן להפגש בשעה 9. נפגשנו לנסיעה שערכה 3-3:30 שעות לעיר Telavi. הדרך היתה יפייפיה וקצת מפחידה. כשהגענו לעיר נהג הג'יפ הוריד אותנו בתחנה של המרשוטקה לTbilisi.

חיכינו שעה למרשוטקה ובנתיים עלינו לקנות נשנושים ברחוב הראשי שמעל התחנה. המרשוטקה יצאה והגענו תוך שעתיים וחצי לTbilisi בסמוך לאחת מתחנות הרכבת התחתית (עלות המרשוטקה 7 לארי לאדם). מהרכבת ניתן להגיע בקלות לכל מקום בעיר.

ההרשמה התבצעה בהצלחה

פייסבוק

הרשמה לניוזלטר

צור\י קשר

IMG_4362.JPG

רוצה לתאם הדרכה?

מעוניינ/ת במסלול חלומי לחו"ל?

פנו אליי